פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' לוגסי ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה כספית לתשלום הפרש, בגין נזק שנגרם לרכבה של התובעת, ביום 25.10.11.

הנתבעת 2 שילמה לתובעת סך של 8,319 ₪ ביום 16.1.12, לאחר שקוזז סכום שאיננו שנוי במחלוקת. לטענת התובעת, נותר סך של 5,630 ₪ לתשלום.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה והעלתה במסגרתו מספר טענות:

א.התובעת קיבלה או שהיה עליה לקבל הנחה משמעותית בתיקון הנזק, בהיותה בעלת כוח קניה משמעותי, נוכח צי הרכב שבבעלותה. יש לקזז הנחה זו מסכום התביעה, כחלק מחובת הקטנת הנזק.

ב.התובעת, הפועלת כחברה להשכרת רכב ו/או ליסינג גבתה מלקוחותיה תשלום עבור האירוע נשוא התביעה, ולא קיזזה תשלום זה מן הסכום הנתבע כעת.

ג. חישוב שווי הרכב לשם חישוב ירידת הערך התבסס על מחירון לוי יצחק, תוך התעלמות מהעובדה שהרכב נרכש בהנחה ניכרת. אין מקום לפצות בגין ירידת הערך שחושבה בהתעלם מהמחיר שבו נרכש הרכב בפועל.

ד. התובעת לא הוכיחה את הנזק בגין "ימי עמידה" וכן לא צרפה לתביעתה את חוזה שכירות רכב, אישור על גביית השתתפות עצמית מהשוכר, קבלות המוכיחות את התשלום עבור תיקון הרכב ואת התשלום עבור חלקי החילוף, וכן חשבונית מס בדבר תשלום שכ"ט השמאי.

3.במסגרת הדיון שהתקיים, לא הובאו עדים מטעם הצדדים, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם הן במסגרת הדיון ואף בכתב, ומכאן באתי ליתן את פסק הדין.

4.הנתבעים, כאמור, לא הכחישו את אחריותם לקרות התאונה.

לכתב התביעה צורפה חוו"ד שמאי, אשר הנתבעים לא התנגדו להגשתה, וכל טענותיהם ביחס לאופן עריכתה, עלו לראשונה בסיכומים. על אף הנטען בכתב ההגנה ביחס להיקף הנזק, הנתבעים לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. יתר על כן, לכתב ההגנה לא טרחו הנתבעים לצרף חוו"ד נגדית.

בנסיבות אלה, יש לדחות את טענות הנתבעים בכל הנוגע להיקף הנזק.

דברים אלו יפים, אף ביחס לטענה בדבר חובת הקטנת הנזק. התובעת צירפה לכתב התביעה חשבונית מס מטעם המוסך שביצע את התיקון ברכב. הנתבעים, מצידם, נמנעו מהלביא כל ראיה לתמיכה בטענתיהם ביחס לחובת הקטנת הנזק ומתן הנחת מוסכים, והסתפקו בהעלאת טענות כלליות בכתב ההגנה, ללא כל ראיה. כך לדוגמא, נמנעו הנתבעים מלהציג חוו"ד מומחה ביחס לטענה בעניין הנחת המוסכים. משכך, אין מקום לקבל טענותיהם בסוגיה זו, בהעדר כל ראיה.

דברים אלה נכונים אף ביחס לטענה בדבר ירידת הערך. על בעל דין המבקש לסתור ירידת ערך נטענת בהתאם לחוו"ד, לצרף חוו"ד נגדית ביחס לרכיב זה, דבר שלא נעשה בענייננו, ועל כן, אין לי אלא לקבל את האמור בחווה"ד שהוגשה מטעם התובעת לעניין ירידת הערך.

5. אשר לרכיב ההשתתפות העצמית – ביום 16.10.13 צורף לתיק ביהמ"ש אישור על זיכוי הלקוח בגין ההשתתפות העצמית, נושא תאריך 5.2.12. הנתבעים לא התנגדו לצירוף אישור זה לתיק ביהמ"ש, ויש בו כדי להעיד על זיכוי הלקוח בגין רכיב ההשתתפות העצמית. משכך, יש מקום לקבל את התביעה ביחס לרכיב זה.

6. לכתב התביעה לא צורפה כל ראיה ביחס לסך של 300 ₪, הנתבע בגין "ימי עמידה", ועל כן אין מקום לפצות בגין רכיב זה.

7. שכ"ט השמאי ישולם במלואו, בכפוף להצגת קבלה בגין ביצוע התשלום.

8. סוף, דין התביעה להתקבל כמפורט להלן:

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 5,326 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, החל מיום 16.1.12, ועד ליום התשלום המלא בפועל. בנוסף יישאו הנתבעים בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 2000 ₪.

ניתן היום, ט' אדר תשע"ד, 09 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: